תכנון הניסוי

הגדרת הבעיה: מהי השפעת החומציות במים על מהירות התפתחות זרעי העדשים?
כלים וחומרים: מסורה, 6 כוסות קלקר חד פעמיות, 12 זרעים של עדשים, מי ברז, חומץ, אדמה, 3 בקבוקי פלסטיק ריקים.
מהלך הניסוי: נשים בכל כוס קלקר 5 ס"מ של אדמה. בכל כוס נחדיר 2 זרעים של עדשים, בעומק של 2.5 ס"מ בדיוק. נחורר בכל כוסות הקלקר חור קטן בתחתית, כדי שעודפי מים יוכלו לצאת ממתחת.

נמלא את בקבוקים כך:

-בקבוק ראשון: 100 מ"ל מים ללא חומץ.

-בקבוק שני: תמיסה המורכבת מ-100 מ"ל מים וכף חומץ.

-בקבוק שלישי: תמיסה המורכבת מ-100 מ"ל מים ו-2 כפות חומץ.

*נשמור את הבקבוקים, ולאחר חופשת הפסח נשאיל נייר PH מהמעבדה בבית הספר ונמדוד את רמת החומציות בבקבוקים שבעזרתם ערכנו את הניסוי.

טמפרטורת המים בכל הבקבוקים שווה.

כל יומיים נשקה את הכוסות, לפי הנתונים האלה:

-את 2 הכוסות הראשונות (כוסות מספר 1 ו-2), ב-25 מ"מ מים מתוך הבקבוק הראשון.

-את 2 הכוסות השניות (כוסות מספר 3 ו-4), ב-25 מ"מ מתוך הבקבוק השני

-את 2 הכוסות השלישיות (כוסות מספר 5 ו-6), ב-25 מ"מ מתוך הבקבוק השלישי.
את כל הכוסות נשים על אדן החלון.

כל יומיים כאשר אנו משקים את הכוסות, נכתוב מהו המצב של זרעי העדשים.

כעבור שישה ימים נכתוב את תוצאות הניסוי, בתוך טבלה. מכיוון שלא ניתן ליצור בבלוג זה טבלה, הכנו אותה בתוכנת "הצייר", והעלנו קובץ זה כתמונה:

לחצ\י על התמונה על מנת לראות אותה בגודל מלא.

תנאי הבקרה: 2 הכוסות בהם זרעי העדשים מושקים במי ברז (כוסות 1 ו-2), מכיוון שבהן אין גורם נבדק.

תנאי החזרה: יש 2 כוסות לכל בקבוק בעל רמת חומציות שונה, ובכל כוס יש 2 זרעים. זאת על מנת לוודא שהתוצאות אינן מקריות.

בידוד משתנים:

-המשתנים הדומים: טמפ' המים, כמות הזרעים בכל כוס, גודל הכוס, כמות האור שהזרע יקבל, כמות האדמה, העומק בו נמצא הזרע, כמות המים בתוך התמיסה.

-הגורם הנבדק: רמת החומציות בבקבוק שבו אנו משקים כל צמח.