דו"ח ניסוי

הגדרת הבעיה: מהי השפעת החומציות במים על מהירות התפתחות זרעי העדשים?

השערה: החומציות תאט את התפתחות זרעי העדשים ותפגע בהם.

כלים וחומרים: מסורה, 6 כוסות קלקר חד פעמיות, 12 זרעים של עדשים, מי ברז, חומץ, אדמה, 3 בקבוקי פלסטיק ריקים.

מהלך הניסוי: בכל כוס קלקר שמנו 5 ס"מ של אדמה. בכל כוס החדרנו 2 זרעים של עדשים, בעומק של 2.5 ס"מ בדיוק. חיררנו בכל כוסות הקלקר חור קטן בתחתית, כדי שעודפי מים יוכלו לצאת ממתחת.

מילאנו את בקבוקים כך:

-בקבוק ראשון: 100 מ"ל מים ללא חומץ.

-בקבוק שני: תמיסה המורכבת מ-100 מ"ל מים וכף חומץ.

-בקבוק שלישי: תמיסה המורכבת מ-100 מ"ל מים ו-2 כפות חומץ.

*רמת הPH של הבקבוקים תצוין מחר.

טמפרטורת המים בכל הבקבוקים שווה.

כל יומיים השקנו: את הכוסות, לפי הנתונים האלה

-את 2 הכוסות הראשונות (כוסות מספר 1 ו-2), ב-25 מ"מ מים מתוך הבקבוק הראשון.

-את 2 הכוסות השניות (כוסות מספר 3 ו-4), ב-25 מ"מ מתוך הבקבוק השני

-את 2 הכוסות השלישיות (כוסות מספר 5 ו-6), ב-25 מ"מ מתוך הבקבוק השלישי.
את כל הכוסות הנחנו על אדן החלון.

תוצאות: את תוצאות הניסוי בצורה מילולית ניתן לראות ברשומה הקודמת שפרסמנו. טבלה המסכמת את התוצאות תעלה היום בערב לבלוג

מסקנות

קשה לנו להסיק מסקנות מהניסוי באופן חד משמעי, מכיוון שהחזרות לא הניבו תוצאה. אם אנו מתייחסים לכוסות בהן הצמחים כן צמחו, אז ניתן להסיק שהשקיית עדשים במי ברז היא הנכונה ביותר, ובכוס מספר 2 (זו שהושקתה במי ברז והשרעים בה נבטו) העדשים צמחו לגובה של 20 ס"מ, והוא הגובה המירבי אליו "הצליחו הצמחים להגיע בניסוי שלנו. עם זאת כוסות מספר 4 ו-5 (4-כף חומץ, 5-שתי פות חומת), צמחו לאותו גובה. ניתן להסיק מכך, שהחומץ אכן משפיע לרעה על התפתחות העדשים אם כי כמות החומץ לא משנה.

המלצות לעתיד

במסקנתנו האחרונה, ציינו כי על פי הניסוי שלנו ניתן להבחין כי נוכחות חומץ אכן מאטה את התפתחות הזרעים, אם כי כמות החומץ אינה משנה. היינו ממליצים לבדוק זאת בניסוי נוסף, בו יבדקו מספר רב של כוסות שכל אחת מהן מכילה כמות חומץ שונה, וכך נוכל לדעת בוודאות שהמסקנה שלנו נכונה. זאת מכיוון שאנחנו חושדים שאמנם אין הבדל בין כף חומץ ל-2 כפות חומץ, אבל ייתכן כי יש הבדל בין כף חומץ ל-10 כפות חומץ.

תוצאות הניסוי

תוצאות הניסוי שלנו היו מפתיעות מאוד.
ההשערה שהעלנו היא שהחומץ יפגע בצמחים, ולעומת זאת גילינו משהו אחר לגמרי.
זהו הפירוט, מה קרה לכל כוס במהלך הימים:
כוס מספר 1 (מי ברז): 2 הזרעים נבטו והגיעו לגובה של 20 ס"מ.
כוס מספר 2 (מי ברז): 2 זרעים לא נבטו.
כוס מספר 3 (כף חומץ ב-100 מ"ל מים): 2 הזרעים לא נבטו.
כוס מספר 4 (כף חומץ ב-100 מ"ל מים): 2 הזרעים נבטו והגיעו לגובה של 15 ס"מ.
כוס מספר 5 (2 כפות חומץ ב-100 מ"ל מים): 2 הזרעים נבטו והגיעו לגובה של 15 ס"מ.
כוס מספר 6 (2 כפות חומץ ב-100 מ"ל מים): זרע אחד נבט והגיע לגובה של ס"מ 1.

תחילת הניסוי

אתמול, ביום חמישי ה-25.3 - התחלנו את הניסוי.

כפי שהיה מתוכנן הכנסנו אדמה ל6 כוסות, וטמנו בכל כוס 2 זרעים.

על כל כוס רשמנו את המספר שלה.

הכנו את הבקבוקים אבל עוד לא השקנו את הכוסות

הנה כמה תמונות שצילמנו, לחצו עליהן על מנת לראות אותן בגודל מלא.

בתמונה האחרונה ניתן לראות את המקום בו ישארו הכוסות עד לסוף הניסוי.

היום השקנו את הכוסות בפעם הראשונה - עוד מעט נעלה תמונות מההשקייה הראשונה.

בעקבות צפייה בבלוגים של חברים

ביקרנו בבלוגים של כמה מחברינו, ומתוך הבלוגים שלהם והסקנו שעלינו לענות לכל השאלות שאנו מציבים לעצמנו. הדבר חשוב להתפתחות העבודה, ולקידום האינטרסים שלנו בעבודת חקר זאת.
בבלוג השני בו ביקרנו העיצוב היה מאוד תואם את שאלת החקר, וכבר מהתמונה בראש הבלוג ניתן היה להבין במה עוסק הבלוג. כל הרשומות בבלוג היו רצופות בתמונות ובצילומים מכיוון שהם כבר התחילו את עבודת החקר שלהם.

הבלוגים שביקרנו בהם:
- רותם דרור ואלון מ ט'2
-מאי מעיין תמר ועמית מ ט'6

תכנון הניסוי

הגדרת הבעיה: מהי השפעת החומציות במים על מהירות התפתחות זרעי העדשים?
כלים וחומרים: מסורה, 6 כוסות קלקר חד פעמיות, 12 זרעים של עדשים, מי ברז, חומץ, אדמה, 3 בקבוקי פלסטיק ריקים.
מהלך הניסוי: נשים בכל כוס קלקר 5 ס"מ של אדמה. בכל כוס נחדיר 2 זרעים של עדשים, בעומק של 2.5 ס"מ בדיוק. נחורר בכל כוסות הקלקר חור קטן בתחתית, כדי שעודפי מים יוכלו לצאת ממתחת.

נמלא את בקבוקים כך:

-בקבוק ראשון: 100 מ"ל מים ללא חומץ.

-בקבוק שני: תמיסה המורכבת מ-100 מ"ל מים וכף חומץ.

-בקבוק שלישי: תמיסה המורכבת מ-100 מ"ל מים ו-2 כפות חומץ.

*נשמור את הבקבוקים, ולאחר חופשת הפסח נשאיל נייר PH מהמעבדה בבית הספר ונמדוד את רמת החומציות בבקבוקים שבעזרתם ערכנו את הניסוי.

טמפרטורת המים בכל הבקבוקים שווה.

כל יומיים נשקה את הכוסות, לפי הנתונים האלה:

-את 2 הכוסות הראשונות (כוסות מספר 1 ו-2), ב-25 מ"מ מים מתוך הבקבוק הראשון.

-את 2 הכוסות השניות (כוסות מספר 3 ו-4), ב-25 מ"מ מתוך הבקבוק השני

-את 2 הכוסות השלישיות (כוסות מספר 5 ו-6), ב-25 מ"מ מתוך הבקבוק השלישי.
את כל הכוסות נשים על אדן החלון.

כל יומיים כאשר אנו משקים את הכוסות, נכתוב מהו המצב של זרעי העדשים.

כעבור שישה ימים נכתוב את תוצאות הניסוי, בתוך טבלה. מכיוון שלא ניתן ליצור בבלוג זה טבלה, הכנו אותה בתוכנת "הצייר", והעלנו קובץ זה כתמונה:

לחצ\י על התמונה על מנת לראות אותה בגודל מלא.

תנאי הבקרה: 2 הכוסות בהם זרעי העדשים מושקים במי ברז (כוסות 1 ו-2), מכיוון שבהן אין גורם נבדק.

תנאי החזרה: יש 2 כוסות לכל בקבוק בעל רמת חומציות שונה, ובכל כוס יש 2 זרעים. זאת על מנת לוודא שהתוצאות אינן מקריות.

בידוד משתנים:

-המשתנים הדומים: טמפ' המים, כמות הזרעים בכל כוס, גודל הכוס, כמות האור שהזרע יקבל, כמות האדמה, העומק בו נמצא הזרע, כמות המים בתוך התמיסה.

-הגורם הנבדק: רמת החומציות בבקבוק שבו אנו משקים כל צמח.

רקע מדעי, ותשובות לשאלות המשנה.

רקע מדעי לשאלת החקר:

בניסוי שלנו, אנו מתכוונים להשוות את תמיסת המים והחומץ לגשם חומצי, ולבדוק כיצד הגשם החומצי משפיע על התפתחות זרעי העדשים.

אז מה זה בעצם גשם חומצי?

הכל מתחיל מגשם רגל, אך כשהוא עובר דרך אוויר מזוהם החומרים המזהמים מתמוססים בטיפות המים, הגשם נעשה חומצי.

המקורות העיקריים להיווצרות הגשם החומצי הוא בשריפה של חומרי דלק בתחנות כוח, בתעשייה ובתחבורה הפולטים לאטמוספירה גזים מזהמים רבים. ראוי לציין כי כתוצאה מתנאי מזג-אוויר ובעיקר רוחות, משקעים חומציים יורדים לעיתים במרחק רב ממקורות הזיהום. הגשם החומצי גורם להחמצת קרקעות ולתמותת עצים החיים בקרקע. הוא הופך את הקרקעות לבלתי זמינות לצמחים, הזקוקים להם לתהליכי חיים. נזק כזה עלול להפוך קרקעות פוריות לשוממות תוך מספר שנים. הגשם החומצי אף עלול לחדור למי התהום ובכך מתווספים אליהם רעלים.

אבל בכל זאת, הטכנולוגיה מצאה פתירון גם לבעיה הזאת - קיימים היום אמצעים טכנולוגיים שבאמצעותם אפשר להקטין את תופעת הגשם החומצי: התקנת מסננים בארובות של מפעלי תעשייה ושימוש בדלק דל גופרית הם חלק מאמצעים אלה.

שאלות משנה:

• באיזה מהירות זרעי העדשים גדלים כשאר משקים אותם במים ללא חומץ?
  כאשר משקים את זרעי העדשים במים ללא חומץ, בתנאים מיטביים, משך גדילתם נע בין 70-105 יום. בנוסף לכך, הזמן שלוקח להם לנבוט, הוא בין 3-5 ימים.
  ויקיפדיה , האוניברסיטה העברית בירושלים

• האם ההשפעה של גשם חומצי על התפתחות זרעי הצמחים היא חיובית? האם היא שלילית, והיא פוגעת באיכות הצמח הסופי שמתפתח מן הזרעים?
  השפעות של גשם חומצי על צמחיה הן בדרך כלל עקיפות, לדוגמה ההשפעות על בריאות הקרקע, או גזים שקודמים לגשם חומצי. יערות בגובה גבוה מהרגיל רגישים במיוחד לגשם חומצי היות והם מוקפים לעיתים קרובות בעננים ובערפל שהם חומציים יותר מגשם. הפגיעה העיקרית של גשם חומצי בצמחים היא ביכולותו של הצמח לספוג חומרי מזון מן הקרקע- קרקעות חומציות פוגעות בשורשי הצמחים ופוגעות באספקת המינרלים החיוניים לצמח – מגנזיום, סידן, אשלגן ומינרלים נוספים. כמו כן הגשם החומצי פוגע המקטינה את כמות העלים, וגם בתפוצת הצמחים ורבייתם. ניתן לסכם ולומר שההשפעה היא שלילית ופוגעת באיכות הצמח הסופי שמתפתח מן הזרעים.
  ויקיפדיה - גשם חומצי, סבבה

• מהם המאפיינים של זרעי העדשים? מהו קוטר הזרע שלהם, באיזה תקופה הם גדלים?
  שמה המדעי של העדשה הוא: Lens culinaris והיא מין צמח ממשפחת הקטניות. הזרעים, העדשים, משמשים למאכל. צמח העדשה הוא צמח חד-שנתי, אותו זורעים בעיקר לקראת סוף החורף ובאיזורים בעלי אקלים ים תיכוני. גובה הצמח 20-70 ס"מ, ולו פרחים קטנים בצבעים לבן, ורוד או תכלת. לצמח תרמילים המכילים בין 1-3 זרעים. קיימים שני תת-מינים: קטני זרע בעלי זרעים בקוטר 3-6 מ"מ, וגדולי זרע בעלי זרעים בקוטר 7-9 מ"מ. העדשה גדלה רק בתנאי גידול שעוצבו על ידי בני אדם, ובקרקעות שאינן מלוחות.
  ויקיפדיה, האונבירסיטה העברית בירושלים .
  

• מהי רמת החומציות המומלצת לצמח? איזה רמה של חומציות יכולה להיות מסוכנת לצמחים, ואיזה רמה יכול להיות מועילה?
  מרבית הצמחים דורשים טווחי PH מסויימים במצע הגידול שלהם על מנת לגדול בהצלחה. רמת החומציות המומלצת עבור צמחים אוהבי חומציות היא 5, ועבור מרבית הצמחים ועשבים 6-7. בנוסף לכך על מנת להשיג תוצאות אופטימליות יש לשמור על pH (רמת חומציות) בטווחים מדוייקים מאוד וזאת בהתאם לשלב הגדילה של הצמח. מכיוון ששורשי הצמחים קולטים מהאדמה חומרים החיוניים להתקיימותם, רמת החומציות של הקרקע גם היא חשובה. ע"פ טבלת הPH, ניתן להסיק כי רוב הצמחים זקוקים למים בעלי רמות חומציות יחסית ממוצעות, קצת יותר חומציות מרמה נייטרלית, ויש גם עשבים שזקוקים למים לא חומציים. בנוסף לזאת, גם ניתן לראות שאין צמחים הזקוקים למים בסיסיים, שאין בהם חומצה בכלל.
  מאמר בנושא חומציות, טבלת PH
  

• מהו גשם חומצי?
  גשם חומצי הואשו של משקע שהוא חומצי יתר על המידה (דרגת חומציות נמוכה מ-pH 5.5). יש לו השפעות מזיקות על הסביבה ועל מבנים. הגשם החומצי נוצר בעיקר בעקבות פליטות של תרכובות מזהמות המכילות גופרית וחנקן הנפלטות ממפעלים ומכלי רכב. התרכובות מגיבות באטמוספירה ויוצרות חומצות (לרוב, חומצה גופרתית וחומצה חנקתית) ואלה מתמוססות באדי המים ויורדת כגשם חומצי. בשנים האחרונות, ממשלות רבות הוציאו חוקים כדי להקטין את הפליטות של מזהמי אוויר הגורמים לגשם חומצי. גשם חומצי מקורו בגשם רגיל, אך כשהוא עובר דרך אוויר מזוהם, החומרים המזהמים מתמוססים בטיפות המים, והגשם נעשה חומצי. למעשה, המונח גשם חומצי כולל גם סוגי משקעים אחרים: שלג, טל וערפל. ברשימת ה"משקעים" החומציים נכללים גם חומרים יבשים, כגון: חלקיקים חומציים ואף גזים חומציים.
• סבבה, מט"ח

מדוע פתחנו בלוג חדש

על אף שלפני כן פתחנו בלוג העוסק בנושא אחר, החלטנו לפתוח בלוג חדש.
זאת כי הנושא הקודם לא היה ניתן למדידה על ידי סקר או ניסוי.
זהו קישור לבלוג הקודם.

תודה רבה על ההתחשבות.

שאלות משנה ומקורות מידע

שאלת החקר: כיצד משפיעה רמת החומציות במים על התפתחות זרעי העדשים?


שאלות משנה:

• באיזה מהירות זרעי העדשים גדלים כשאר משקים אותם במים ללא חומץ?
• האם ההשפעה של גשם חומצי על התפתחות זרעי הצמחים היא חיובית? האם היא שלילית, והיא פוגעת באיכות הצמח הסופי שמתפתח מן הזרעים?
• מהם המאפיינים של זרעי העדשים? מהו קוטר הזרע שלהם, באיזה תקופה הם גדלים?
• מהי רמת החומציות המומלצת לצמח? איזה רמה של חומציות יכולה להיות מסוכנת לצמחים, ואיזה רמה יכול להיות מועילה?
• מהו גשם חומצי?

איתור מקורות מידע:

• גשם חומצי
• חומציות או בסיסיות המים - אמצעי בדיקה
• מאמר בנושא חומציות
• עדשה תרבותית
• מט"ח - גשם חומצי
• סבבה
• האוניברסיטה העברית ביורשלים
  

מי אנחנו, מה התובנות שלנו לגבי כתיבת בלוג, וניסוח שאלת החקר שלנו

שמות חברי הקבוצה: יובל זכריה, יובל פלג, ניצן דימור וקורל מזרחי, מכתה ט'1.

תובנות לכתיבת הבלוג:
1. כשכותבים מידע בפוסט אפשר להוסיף תמונה\סרטון או אמצעי ויזואלי נוסף המתקשר לנושא, המדגיש את העיקרון של הפוסט
2. חשוב שהפוסטים בבלוגינו יהיו קצרים, כדי לא להלאות את הקורא יותר מדי. השורות צריכות להיות קצרות, מסודרות ומתומצתות.
3. בכתיבת הבלוג עלינו לקחת בחשבון שהקוראים של בלוגנו לא יודעים את החומר, ולכן עלינו להסביר בצורה הטובה והמובנת היתר ולהקפיד על הניסוח.
4. הכתב צריך להיות ברור במחינת גודל, גופן וצבע הכתב.

בחרנו בשאלת החקר: כיצד משפיעה החומציות במים על זרעי העדשים?

הדבר נובע מכך שלאחרונה שמענו על דבר הנקרא "גשם חומצי" והוא סקרן אותנו מאוד.
גשם חומצי, כפי שלמדנו מתוך קריאה ראשונית על הנושא, הוא בעצם גשם רגיל שעובר דרך אוויר מזוהם, ואותם חומרים מזהמים שנמצאים באוויר מתומססות בתוך טיפות המים ומנימיכים את רמת הPH שלהם - היא רמת החומציות.
החלטנו לבדוק מה גשם חומצי יכול לעשות לצמחים, ועל מנת לבצע ניסוי יעיל התמקדנו בצמח העדשה.